למרות הכל

גם לילד קטן יש סיפור חיים.
כל אדם באשר הוא חווה חוויות, עבר אירועים, פגש אנשים, והתנסה בדברים שלכל אחד מהם הייתה השפעה על חייו ותרומה בעיצוב אישיותו.

אדם יכול לבחור להיות קורבן הנסיבות ולהאשים את כל העולם במר גורלו ומאידך יכול לבחור להיות מאסטר ולראות בנסיבות מבחנים שבהם הוא בוחר להצליח ולהתקדם בחייו.

מאחר וללא הוריי לא הייתי, אני בוחר לפתוח את הרצאתי על סיפור חיי בסיפור חייהם של הוריי, סיפור מעניין ומעורר השראה, דרכו אני מגיע לסיפור חיי אשר היו רצופים במבחנים להם נדרשתי משחר ילדותי ואשר עמדתי בהם בגבורה.

האם אני חי? אני שואל את הקהל בפתח ההרצאה.
לפני כ-47 שנים, הרופאים הודיעו להוריי שכנראה אני סובל מגידול ממאיר במוח והסיכויים שלי לשרוד קטנים מאוד.
הם הכינו את הוריי לגרוע מכל אך הם עצמם לא היו מוכנים לכך שיתברר שאבחנתם הייתה שגויה ובתוך מספר חודשים עמדתי על רגליי בריא ושלם.

את ההרצאה אני ממשיך כאשר אני מספר על ציוני דרך, אתגרים להם נדרשתי, והגישה שהתפתחה אצלי ואשר סייעה לי להגיע להצלחות בחיי. 
אנשים דגולים אשר נתנו לי השראה, מקומות בהם ביקרתי ואשר השאירו בי את חותמם ולבסוף אני מגיע למקום בחיי בו אני נמצא כיום, מאמן אישי לחיים, למרות הכל.