התנהלות כלכלית נכונה

אין דבר כזה התנהלות כלכלית נכונה.

רוב רובה של ההתנהלות הכלכלית שלנו נובע מצורך נפשי.
אני לא באמת צריך חולצה חדשה כאשר הארון שלי מפוצץ אך זה גורם לי להרגיש טוב לזמן מה.
אני לא באמת צריך רכב חדש כאשר הרכב שברשותי משרת אותי נאמנה אך רכישת רכב חדש מעלה את רמת שביעות הרצון לזמן מה וכן הלאה.

פרט לצרכים קיומיים, למעשה אין כל צורך ברכישות ובכל זאת כולנו מוציאים כסף ורוכשים מוצרים. סיבות אבולוציוניות הביאו את האדם לצרוך מעבר למה שצריך, זהו פרדוקס כיוון שבמילה צרכנות נמצאת המילה צורך.

הפרסום הוא שקרי ומגרה אותנו לרכוש את כל מה שיש גם אם אין לנו צורך בו, ובכל זאת כל מי שצורך משהו הוא צריך אותו.

לעיתים מתוך חוסר ביטחון - "אם אקנה רכב חדש כולם יראו שאני מצליח",
לעיתים מתוך תחביב - אספנות לדוגמא,
לעיתים מתוך דפוס פיצוי על חוסר בילדות,
וישנן עוד סיבות רבות.
לכן אני אומר שאין דבר כזה התנהלות כלכלית נכונה.
מה שנכון לי לא נכון לאחר ולהיפך.

יחד עם זאת, כאשר צרכנות הופכת להתמכרות יש לטפל בה כפי שמטפלים בהתמכרויות כיוון שללא טיפול היא מאיימת בהתרסקות.

לסיכום:

לבזבז כסף זאת מצווה, לזרוק כסף זה פשע. משפט שאמר לי אדם חכם.

כמו בכל דבר בחיים, אין כל בעיה כל עוד אנו מידתיים.
כאשר אנו מאבדים את יכולת השיפוט ומתחילים להפריז ללא כל גבולות, אנו מסתכנים. זה נכון לגבי כסף, אוכל, שתיה חריפה, עישון וכו'.
כלומר, כל מה שהופך להתמכרות יש לטפל בו לפני ההתרסקות.

מידתיות היא שם המשחק.
 

בהרצאתי, כמו באימון לחיים, אני מתייחס אך ורק לצד הפסיכולוגי שגורם לנו להוציא כסף.
אינני נוגע כלל בנושא של השקעות לטווח ארוך וצבירת הון כיוון שאת זה אני משאיר למרצים בנושאי כלכלה.