בני האדם שונים זה מזה ברצונותיהם, שאיפותיהם, תשוקותיהם וכמו כן, בהישגיהם. התחרותיות היא תכונה המשפיעה על כל אלה ומביאה אותנו לרגשות מעורבים בנוגע אליהם.
בין אם אנו רוצים להצליח עם העסק החדש שפתחנו ובין אם רוצים לנצח בתחרות ריצה, רגש התחרותיות יניע אותנו וילווה אותנו כל הדרך עד להישג ואף לאחריו.
האם זהו רגש חיובי או שלילי? האם הוא מוריד אותנו או דוחף אותנו להצלחה?
לימדו אותנו כי התחרות חיובית מאחר והיא מפתחת את האנושות, יוצרת אתגרים חדשים, מפתחת יצירתיות, מביאה להישגים, תורמת להוזלת מחירים, למקצוענות ועוד.
אך מה עם הפסדתי בתחרות ריצה אליה התאמנתי כל חיי? גם במקרה הזה היא חיובית?
האם זה אומר שהמנצח טוב או מוצלח ממני?
הרי ברור שיש אינספור גורמים להפסד שלי או לניצחון שלו. ישנן השפעות כגון תזונה, איכות השינה, מצב נפשי, כמות ואיכות האימונים, אפילו אלמנט של מזל ועוד. גם אם אני מבין זאת, ההפסד עדיין צורב ובלתי נשכח.
כאשר אנו מלקים את עצמנו על הפסד, חשוב לזכור כי –
כל השוואה ביננו לבין המנצח אינה אובייקטיבית ואינה מעידה על המציאות והאפשרות שלנו לנצח בהזדמנות אחרת.
עשינו כמיטב יכולתנו והמנצח רץ מהר מאיתנו באותה נקודת זמן ותו לא. זה נכון לתחרות ספורטיבית ולכל סוג אחר של תחרות.
ניתן לרסן ולשלוט בתכונת התחרותיות שלנו.
כמאמן אישי, אמנם אני חלק מהתחרות הקיימת בשוק, אך איני נמצא בתודעה תחרותית. אני עושה כל שביכולתי כדי להשתפר בכל יום ביחס ליום שחלף. תודעת השפע מביאה אותי להבין שיש מקום לכל המאמנים ואין לי סיבה להרגיש בתחרות מתמדת. אדם אחד יתחבר אליי ואדם אחר יתחבר למאמן אחר.
אם במקום לחפש ניצחונות בתחרות, נציב מטרות ונפעל להשגתן, נפעיל יצירתיות כדי להשתפר, נחשוב כיצד אנו יכולים להוסיף ערך לעולם, נחשוב מה היינו רוצים להשאיר לעולם אחרי לכתנו ונפעל למען זה, נוכל להיפטר מהרגשות השליליים שתחרותיות מייצרת, לחיות איתה בשלום, ולהפוך את העולם שלנו למקום הרבה יותר נעים לחיות בו.