• רון פינדלינג

התמודדות עם לחץ

במהלך חיינו אנו עוברים מצבים רבים שנושאים בחובם אי-ודאות.

אי-ודאות בנוגע לעיסוקינו,

אי-ודאות מהעומד לבוא בעקבות שינויים,

אי-ודאות מההשפעה של אותם שינויים על המשך חיינו,

אי-ודאות באשר ליכולתנו ודרכינו להתמודד עם סיטואציות חדשות ולא מוכרות,

אירועים משני חיים ועד מבחנים כאלה ואחרים יכולים לייצר לחץ/מתח ולגרום לאי נחת.


טסט בנהיגה, מבחן במתמטיקה, מעבר דירה, משימה חדשה בעבודה, פיטורין, הריון ולידה, ילד חדש במשפחה, מוות של קרוב משפחה, מוות של בן או בת זוג, מחלה שלנו או של קרוב, נסיעה למקום שטרם ביקרנו בו, ויכוח/ריב, התמודדות עם עמידה מול קהל, ציפייה שלא התמלאה, פרידה, גירושין, תאונת דרכים, מלחמה, לא חסרות סיבות להרגיש לחוצים וזה רגש טבעי לגמרי.


אך האם הוא מסייע לנו או פוגע בנו?

לרוב, הוא פוגע בנו כיוון שמזיק לבריאות, יוצר לחץ על מערכות הגוף, מחליש את המערכת החיסונית ומזמן מחלות. נוסף לכך ולא פחות חשוב, הוא מסיט אותנו ממטרותינו, מסיח את דעתנו ובפעמים רבות אף "תוקע" אותנו במקום.



האם ניתן למתן את אותו הלחץ או לשלוט בו?


התשובה שלי היא שכן.

הרי הלחץ נובע מאי הוודאות מהעומד לקרות.

אז אם נהיה בלחץ, העומד לקרות לא יקרה? הוא יקרה גם יקרה.


עבודה על עצמנו דרך קבלת כל מה שקורה או יקרה בציפייה חיובית לדברים טובים יכול לסייע בהורדת הלחץ.

לדוגמה, אם אני נוסע ברכב שהבלמים שלו הפסיקו להגיב, ואני חושב או מצפה שאחרי העיקול הקרוב תבוא תהום שאליה אתרסק, כמובן שאהיה במתח שיא ואהיה בטוח שחיי יסתיימו בשניות הקרובות.

אך אם אחשוב שאחרי העיקול מצפה התחלת עליה שתסייע בבלימת הרכב, ושמיד אחרי שהרכב ייעצר אחשף לנוף מדהים שבמרכזו אגם ומסביבו הרים ירוקים, מידת הלחץ תרד או אף לא תגיע.

זה אומר שמה שמייצר אצלנו את הלחץ הוא לא האירוע אלא הסיפור שאנו מספרים לעצמנו.


אותו אירוע > גישות שונות > תחושות שונות:


  1. אם אכשל בבחינה, לא אוכל לקבל את התואר והפסדתי שנה = לחץ.

  2. ברגע שאסיים את המבחן בהצטיינות אצא לחופשה מדהימה עם משפחתי = רוגע וסיוע להצלחה.


כאשר אנחנו לא מתפקדים היטב במצבי לחץ, המוח לעיתים נחסם ואנו נכנסים למצב של בלק אאוט כאשר איננו זוכרים כלום ממה שלמדנו. המוח עוסק בהישרדות ולא בהצלחה.

רוגע ופעולות מפחיתות לחץ מסייעות להצלחה ומשפרות את הביצועים שלנו.


הקשר שבין לחץ לבריאותינו


מחקרים שנעשו מצביעים על קשר ישיר בין מתח/לחץ למחלות.

אני מאמין שמתח ולחץ הם גורמי סיכון מרכזיים ולראייה אנשים שחווים לאורך זמן מתח, מפתחים מחלות ביתר קלות.

נסו להיזכר בפעמים בהם חליתם ובאירועים שקדמו למחלה, ותגלו שבהרבה המקרים הייתה מעורבות של אירועים שיצרו לחץ בחייכם טרם המחלה.

אנשים שלווים ורגועים בריאים יותר מאנשים לחוצים ועצבניים.


רוגע ושלווה ניתן להשיג באמצעים שונים.

טיפולים פסיכולוגיים, מדיטציה, יוגה, תחביבים שונים, וכמו כן, תהליך אימוני משנה דפוסי חשיבה והרגלים.


שינוי הרגלים=פחות לחץ


הלחץ הנפוץ ביותר הוא לחץ של זמן.

הוא קיים אצל רבים והוא נובע לרוב מחוסר בכלים להתנהלות נכונה בזמן.

לרשות כולנו עומדות אותן יחידות זמן שהן משאב חשוב ביותר ושאם אבד לא ניתן להחזירו.

לכן, תהליך אימוני בו המטרה ללמוד להתנהל בתוך הזמן יכול להביא להפחתת הלחץ,

וכתוצאה מכך - לשיפור הביצועים שלנו, הרגשת רוגע ושלווה והחשוב מכל - בריאות.

תהליך זה הוא בהחלט נחוץ ומועיל.


אנשים רבים חושבים שלחץ קשור לאופי, טמפרמנט או גנטיקה, אך טעות בידם.

לחץ מגיע מתוך הרגל נרכש שניתן לשינוי.

אך ברוב המקרים אנו גם לחוצים מלעשות את אותו השינוי.

כאשר אנו לחוצים משינוי, חשוב לזכור שהסיכוי שהוא יביא לתוצאות חיוביות שווה לסיכוי שיביא תוצאות שליליות.

לכן, אם נחשוב על האפשרויות החיוביות הטמונות בשינוי, באופן טבעי הלחץ יפחת או אף יעלם, וניהיה פתוחים לשינויים חיוביים.

160 צפיות
  • המלווה לאושר - פייסבוק

| אורנית/רמת גן

|

   © 2020 רון פינדלינג